אדמונד לוקרד, חלוץ צרפתי בתחום המדע המשפטי, כתב פעם שכל מגע משאיר עקיבה. בהמשך לדוקטרינה זו, הידועה גם כעקרון ההחלפה של לוקרד, היסטוריית האומנות מציעה הזדמנויות רבות למדענים המשפטיים.
לאורך השנים, המגע הפיזי בין אומנים לחומרים שלהם הביא לעתים קרובות לחשיפת עקבות. אחת מהן
הינה טביעות האצבע. טביעות אצבע יכולות להימצא כמעט על כל משטח מוצק, כולל ציורים. טביעות
שניתן להבחין בהן נוצרות כאשר דם, לכלוך, דיו או צבע וכד' מועבר מאצבע או בוהן למשטח.
טביעות סמויות נוצרות כאשר השמן הטבעי של הגוף והזיעה מועברים מן העור למשטח אחר. טביעות
סמויות יכולות להימצא על מגוון משטחים, אולם לא ניתן להבחין בהם בקלות וגילויין דורש לעתים
קרובות שימוש באבקות לאיתור טביעות-אצבע, ריאגנטים כימיים או מקורות אור אלטרנטיבים.
בתהליך אימות יצירת אומנות, שיוך היצירה ליוצרה הוא הסוגיה המרכזית.
המנתח המנוסה יכול להתאים ציור עם האמן שיצר אותו. עם זאת, כשמתעסקים עם יצירת אומנות לא
מוכרת ממקור לא ידוע, ניתוח טביעת אצבע עשויה להיות המפתח. תהליך בחינת טביעת-אצבע משתמש
בשיטת ה-ACE-V
(ראשי תיבות באנגלית של: ניתוח, השוואה, הערכה ואימות) כדי להשוות בין טביעת
אצבע שנאספה לסידרת הדפסות מוכרת. קיימת מערכת נוספת הנקראת: מערכת-זיהוי-טביעת האצבע
האוטומטית
,(AFIS)
אשר נוצרה על מנת לאתר התאמות טביעת אצבע באמצעות שימוש במאגרי מידע
ממוחשבים.
צור איתנו קשר היום על מנת לנתח את יצירת האומנות שלך: